2.הכנות לרכיבה ולצילום

הכנות לרכיבה ולצילום:

אז יש לכם ידע בסיסי במושגי צילום הוידאו (אם לא, הכנסו לכאן), יש לכם גם מצלמת קסדה (אם לא, הכנסו לכאן בעבור המלצות), רכשתם כרטיס זיכרון ואתם טובעים בים של אביזרים משונים שהגיעו עם ערכת המצלמה שאמורים לחבר לאופנוע או לקסדה כדי לתמוך במצלמה. איך בדיוק עושים זאת נכון?

חיבור המצלמה לקסדה, למיגון הרוכב או לאופנוע

דיסקליימר: כרגע לפחות, הטיפים הספציפיים שמתייחסים לאופן החיבור לקסדה, מתייחסים לקסדות אופנועי כביש ושטח ולא רלוונטיים לקסדות אופניים, סקייט בורד או סנואו בורד.

1. ישנם חיבורים שונים שניתן לבצע למצלמה. הכל כמעט אפשרי במגבלות הסיכון שהמצלם מוכן לקחת עם המצלמה שלו. לדוגמה: מצלמה המחוברת לזרוע האחורית ומשקיפה לאחור לגלגל השיניים או קדימה אל רגלית הרוכב וההילוכים, נותנת צילומי וידאו מרהיבים. אבל הסכנה בפגיעה במצלמה ברכיבת שטח מאבן תועה או איבוד המצלמה כשהיא משתחררת במקרה מהחיבור שלה (בכביש או בשטח), גבוהה. הנה דוגמה  בה חיברתי את המצלמה לאיזור לוח השעונים כדי לקבל צילום שלי בזמן הרכיבה, צילום נוסף נעשה מצידי מיכל הדלק (נותן תמונה על הכנף הקדמית והגלגל הקדמי מהצד – מעולה לצילומי ווילי!) .

2. החיבורים המקובלים ביותר הם אלו שבהם המצלמה "רואה" את מה שהרוכב רואה. למשל: מעל הקסדה כשרואים את מצחיית קסדת השטח (דוגמה) או מצידי הקסדה  – לדוגמה מרכיבת כביש (עד 0:59 בסרטון) , ומשטח .

3. רגע לפני הדבקת המדבקה הדו צדדית המסופקת עם המצלמה, זכור: מדובר על מדבקות מאוד אגרסיביות (בעיקר אלו המיוצרות מחומרים של חברת 3M), וברגע שתדביק אותן, תתקשה להסירן. קח זאת בחשבון כשמדובר על קסדה יוקרתית לגביה קיים חשש שבעתיד תרצה להסיר ממנה את המדבקה.

4. הדבק רק על גבי משטח שטוח או כזה התואם ככל האפשר לזוית המחבר שאליו מתחברת המצלמה. אחרת, הדבק החשוף של המדבקה שלא "מגיע" אל כל משטח ההדבקה הנדרש, יאסוף ג'יפה ולכלוך.

5. בעת חיבור המצלמה בצידי הקסדה, לצד פתח העיניים ולצורך רכיבת שטח וסופרמוטו, מקם את המצלמה בזוית של 45 מעלות כלפי מעלה, לעומת הקרקע. נכון, זה נראה כאילו המצלמה מכוונת לשמים, אך סמוך עליי – בצורה כזו, תתקבל זוית צילום שפויה המשקיפה קדימה ובה קו האופק ממוקם פחות או יותר במרכז הפריים. מיקום המצלמה בקו ישר לעיניים ומקביל לקרקע, יביא תוצאה לא רצויה בה רואים בעיקר את האופנוע ואת המטרים הבודדים שלפני הגלגל הקדמי. (דוגמה, לא שלי  )

6. בהמשך לסעיף הקודם ובעבור רכיבת כביש: מקם את המצלמה לצידי הקסדה כשהיא פונה בזווית של  עד 20 מעלות כלפי מעלה, לא יותר. אחרת: יותר מדי צילומי משקף ולוח שעונים ופחות מדי כביש.

7. ואל תחששו אם הזוית הסופית לא יצאה בדיוק כמו שהמלצתי. בעבור כל המצלמות ובעבור שימושי השטח והכביש ניתן לשנות מעט את זוית הצילום גם לאחר חיבור המדבקה הדו צדדית ומחברי המצלמה המקוריים.

8. עשה ניסוי בבית או הקדש לכך רכיבה אחת או שתיים, עד שתמצא את הזוית שעובדת לך הכי טוב. קח בחשבון: קשה להצליח כבר בהזדמנות הראשונה.

9. מומלץ להשתמש במדבקות ובהתקנים הנוספים שקיבלתם, כדי להצמיד אותם לציוד ולאופנועי חברי קבוצת הרכיבה הקבועה שלכם. החלפת מיקום המצלמה במהלך הטיול בין החברים, תהפוך את התוצאה הסופית למעניינת הרבה יותר, ותשתף את כולם בסבלנות הנדרשת כדי לעשות זאת. התוצאה הסופית, כך הם יגלו בסוף, הייתה שווה את "הטירחה". (ותודה לרשף על הטיפ).

10. במידה ואתם משתמשים בזרוע המסופקת עם המצלמה (רוב המצלמות בשוק מסופקות עימה), כשהיא מצויידת ב"פומפת הוואקום" בחלקה התחתון, הקפידו לאבטח את הזרוע הזו עם חוט או מיתר חזק, כדי שלא תשתחרר. לא מעט מצלמו נהרסו מהתרסקות, עת השתחררה הזרוע הזו מהוואקום המחבר אותה לאופנוע. (ותודה לרשף על הטיפ)

אביזרים: כרטיסי זיכרון, סוללות חליפיות, מחברי מצלמה ועוד.

1. הצטיידו בזוג כרטיסי זיכרון, אחד במצלמה, אחד רזרבי. אל תרכבו עם כרטיס של פחות מ-8 ג'יגה. הטעם המתוק של רכישת כרטיס זול בנפח קטן, יתפוגג עם האקשן שלא יתועד שבועות אח"כ, כי המקום בכרטיס נגמר בדיוק כשהחבר ביצע התעופפות וירטואוזית.

2. סיבה נוספת שבגינה לא כדאי לחסוך בעלות כרטיס הזיכרון: כרטיס בנפח גדול (16 ג'יגה ומעלה), יאפשר לכם לבחור במצלמת הקסדה שלכם את רזולוצית הצילום המקסימלית לטובת איכות צילום גבוהה, וכן יאפשר לכם לצלם בקצב פריימים גבוה של 60 פריימים לשנייה. למה אתם צריכים את זה? כי צילום איטי באיכות גבוהה נראה מעולה כשניתן לשלבו בסרטון. אם תצלמו בקצב פריימים נמוך רק כי חסכתם בכרטיס המצלמה, התוצאה לא תהיה איכותית וסביר להניח שתוותרו על שילוב הקטע בסרטון בקצב איטי.

3. זה כבר טיפ לקצת יותר מתקדמים: הצטיידו בסוללה\סוללות נוספות. לא כבד, לא תופס מקום ותמיד טוב שיש כגיבוי.

4. קחו איתכם מטלית קטנטנה (עדיפה כזו שמיועדת לניקוי משקפיים או ניקוי מסך מחשב). אתם תזדקקו לה כשתגלו שעדשת המצלמה התכסתה אבק או בוץ.

5. קחו עימכם מחברי מצלמה נוספים שסופקו יחד איתה. לא צריך את כולם כמובן, אבל מדבקה דו צדדית חזקה וזרוע לזוית חיבור נוספת למצלמה (מגיעה נוספת עם רוב המצלמות בשוק), לא יזיקו. לעולם לא תדעו מתי תזדקקו להם. חוק מרפי קובע: תזדקקו להם כשהם לא יהיו עימכם.

קביעת אופי הסרטון טרום הרכיבה

1. טרום הרכיבה, החליטו ביניכם לבין עצמכם על אופי הסרטון המיועד. נפילות בשטח? השכבות בכביש מפותל? נופים? גזים בקו ישר? חוויות מהפסקות הרכיבה עם החברים? אחרי שהחלטתם, קבעו את משך הסרטון המיועד. האם אתם רוצים לסיים עם סרטון בן 2 דקות? 5 או 10? אורך הסרטון הסופי קובע את כמות הגלם שתצטרכו לאסוף ולצלם. טיפ ממורי ורבי בענייני עריכה, מישל דור (מ-Ynet): על כל דקה שאתם רוצים שתהיה בסרטון הסופי, איספו לא יותר מ-8 דקות צילום. עוד נדבר על כך בהמשך…

2. צאו עם עוד חברים. סרטון רכיבה פרטי יעניין רק אותכם (סרטון לדוגמה בו אני רוכב לבדי) וגם ישעמם די מהר את הצופה. אפילו רוכב אחד נוסף שירכוב לפניכם, יספיק לשם העניין (סרטון לדוגמה: רכיבה שלי מאחורי מוניק).

3. צילום לילה – בעייתי מאוד במצלמות רבות מאחר והן צריכות להסתמך על מקור האור הכמעט יחידי שהוא פנס האופנוע. אישית, עדיין לא ראיתי סרטון חובבים שצולם עם מצלמת קסדה בלילה, ויצא ראוי. אם יצאתם לרכיבת לילה, נראה שתוכלו לוותר על תיעודו במצלמת הקסדה… (דוגמה מסרטון רכיבת כביש שמתחיל בלילה ומסתיים באור יום. צילומי הלילה די גרועים, ועוד הייתה תאורת רחוב תומכת).

מוכנים? יוצאים לשלב השני והמהנה, הרכיבה עצמה. טיפים לצילום במצלמת הקסדה מהרכיבה עצמה.